בס"ד
הורים יקרים שלום וברכה!
בשורות הבאות ננסה להבין איזה אתגר מזמנת לנו הקורונה בתפקיד ההורות.
שכן, ההורות היא תפקיד שבדר"כ לא עוברים הכשרה בכדי ללמד אותו.
הוא תובעני, דורש משאבים פיזיים ונפשיים ולרב לא מקבלים עליו תמורה מיידית.
נוסף על כך תקופת הקורונה שמוסיפה על ההתמודדות השגרתית: סגר, בידודים,
חששות, אי וודאות, חוסר שליטה, ריחוק מקרובים/חברים/ סבים וסבתות יקרים.
מה מתרחש במנגנון הריגשי שלנו כהורים בעת הזו
ואיך ניתן להגיע מחוסר אונים לשליטה חלקית ?
במערך הנפשי של כולנו קיים מנגנון ששמו – "מנגנון הרציפות".
מנגנון זה מאפשר לנו לחוש שליטה על חיינו ולנהל אותם.
הרציפות המציאותית מחשבתית
משחר חייו מנסה האדם ללמוד חוקים, לצבור ניסיון ולנסות לנבא את שיהיה מחר.
גשר החוקים, ההיגיון והמציאות, ניסיון העבר והשגרה עוזרים לחוש כי העולם הגיוני וניתן לצפייה.
ראשית, נלמד את העובדות ולא ניתן לשמועות ולפרשנויות שאינן מוסמכות לנהל את חיינו. חשוב מאוד להיות קשובים לגורמים רשמיים כמו משרד הבריאות, צוות קופת החולים. להיעזר במרכז מידע של מד"א ומשרד הבריאות.
חשוב לבנות שגרה גם אם סדר היום הרגיל נקטע. כלומר, גם אם אתם "בבידוד בבית" הקפידו על סדר יום. בהתחלה זה נראה מוזר, אך אם תתמידו תראו שזה כשלעצמו מארגן.
קבעו זמנים לקימה, לארוחות, לפעילות גופנית קלה, לצפייה באינטרנט\מחשב\חדשות ושעות שינה. כשמדובר בבית בו ישנם ילדים, סדר יום עוזר להם אך גם להורים.
שבועיים זה זמן ארוך להיות בתוך הבית. ניתן להוסיף בסדר היום זמן למשחקים (מכל סוג שהוא), זמן למשימות סידור וארגון הבית או של כל מיני דברים שכבר מזמן דחיתם אותם. בכל בית יש עודף של דברים שאיננו ממיינים או זורקים. הנה ההזדמנות גם לכך.
מצאו זמן למנוחה, מי שיודע לעשות הרפיה זה נפלא, יש המון דוגמאות ביוטיוב להרפיות כולל נעימות מרגיעות.
רציפות התפקיד ותפקוד
רובם של התפקידים שאנו ממלאים במהלך החיים נמשכים שנים רבות ויוצרים את אותה התחושה של "אתמול מנבא את מחר". אנחנו ילדים, אחים, תלמידים, חברים בארגונים שונים, בני משפחה, בני זוג, הורים וכו', ומאחר ואנו מכירים את תפקידנו בכל מסגרת יחסים אנו פועלים הרבה פעמים כמו בתסריט ידוע מראש או בטקסיות מסויימת, ונדמה לנו שאנו יציבים לאורך הזמן.
חשוב מאוד שננסה לארגן תפקידים בתוך השיגרה הכפויה הזו. אם אינכם בבידוד נסו לשמור על שגרת תפקוד ואם אתם זקוקים למידע כדי לחוש שליטה – תחמו את הזמן בו אתם נכנסים לעדכונים, אחרת זה יפריע לכם להיות עסוקים בתפקידכם. עיסוק = להיות פעיל מאוד מועיל.
אם אתם בבידוד, נסו להגדיר תפקידים. גם לכם המבוגרים וגם לילדים.
לילדים עוד יותר חשוב שיש להם תפקיד ואחריות ולו הקטנה ביותר. תפקיד מוציא אותנו מפאסיביות לאקטיביות וזו יוצרת תחושת שליטה. לכן, ניתן גם להחליט על פעילות ספורטיבית בבית (אם אינכם סובלים מתסמיני המחלה) וניתן גם להמציא תפקידים (כגון: הילד או הילדה שמשקה את העציצים פעם ביומיים, מאכילה את הדגים וכו').
שתפו את בני הבית בתכנון התפריט ועד כמה שניתן בהכנתו זה ייתן להם תפקיד.
אצלנו בממ"ד תורני יהל"ם מתקיימת עשייה ייעוצית וטיפולית
בשיתוף פסיכולוגית ביה"ס סביב המעגלים השונים:
צוות חינוכי – מתקיימת השתלמות מוסדית בה הצוות החינוכי מקבל הדרכה
על האופן שבו מתקיים שיח ריגשי מיטבי.
הורים – שיחות אישיות עם הורים, מפגשי איוורור רגשות ודרכים אדפטיביות להתמודדות מצמיחה בתקופה זו.
תלמידים – מפגשי זום שכבתיים אחת לשבוע, משימות בוואטסאפ לכיתות מסויימות, שיחות אישיות, קבוצות טיפוליות, ייעוץ והכוונה להורים.
הנהלת ביה"ס והצוות החינוכי מברכים את ההורים והתלמידים היקרים
בשנה של בריאות, הצלחה,
וצמיחה אישית ומשפחתית !
